סקירת Apple MacBook 13in White (MC240B/A)

עם היחידה של אפל מאקבוק פרו לפעמים גונבים את אור הזרקורים קל לשכוח שה- MacBook הלבן, שנמכר לראשונה בשנת 2006, עדיין קיים. זה עדות לחוזק העיצוב המקורי שאפל עדיין רואה בו אופציה משתלמת ובעוד שמכונות היחיד מרגישות שונות מאוד, הן עדיין חולקות עם זה יותר ממעט DNA אחד. ואכן, ה- DNA הזה הולך לשני הכיוונים מאז שה- MacBook מגיע כעת עם ערכת השבבים של nVidia 9400M - שיפור ניכר בהשוואה להיצע הגרפיקה המשולבת של אינטל - שהופיע לראשונה בתחום ה- unibody.

ביסודו של דבר, ה- MacBook הלבן עדיין קיים מכיוון שאפל מרגישה שהיא זקוקה למערכת ברמת כניסה לא אחד במחיר כל כך זול שאנשים נוהרים אליו ולא ל- MacBook Pro החדש - זה יהיה מאוד טִפּשִׁי! המחיר המבוקש הרשמי של אפל בסך 749 ליש"ט הוא 150 ליש"ט פחות מה- MacBook Pro, אך כשהאחרונים מוזלים מאוד כרגע והראשון פחות, ההבדל קרוב יותר ל -100 ליש"ט. זה מעמיד את ה- MacBook בעמדת חיסרון קל כשיש כל כך הרבה חלופות מבוססות Windows במחיר הולם, כמו למשל סמסונג Q320 ו HP Pavilion dv3, שעל הנייר מציעים הרבה יותר.

זה נכון במיוחד בהתחשב ב- MacBook חסרות גם רבות מהתכונות שהופכות את ה- MacBook Pro למפתה כל כך. אלה כוללים את המקלדת עם התאורה האחורית, לוח המגע הרב-מגע, תצוגת LED עם תאורה אחורית וקורא כרטיסי ה- SD, אך גם כמה מהנגיעות הקטנות יותר כמו חיישן האור לשליטה על בהירות התצוגה. MacBook Pro יכול אפוא להישען על התכונות הללו, כמו גם על העיצוב המפואר והשימושיות שלו, כדי לטעון מקרה להציע ערך נוסף. ל- MacBook אין נחמה כזו.

עם זאת, יתרון אחד שהוא יכול לטעון הוא סוללה הניתנת להחלפה, שעשויה להועיל במידה מסוימת לאותם חסידי אפל שטרם נטשו את הספינה בבהלה. מערכת זו מגיעה גם עם מפרט בסיסי סביר. המעבד שלה, למשל, הוא Intel Core 2 Duo P7450, שחולק את אותו האוטובוס הקדמי של 1,066 מגה-הרץ ומטמון L2 בנפח 3MB של מעבד ה- MacBook Pro והוא משוער רק מעט יותר במהירות 2.13GHz.

זה למעשה מהיר יותר מזה של שנה שעברה unBookbody MacBook, שהשתמשו בגרסה של 2.0GHz. למרבה הצער אפל מקלקלת דברים (כנראה בכוונה) באמצעות זיכרון DDR2 איטי יותר במקום DDR3 RAM, אם כי אתה מקבל לא פחות: 2GB. גם בכונן הקשיח אין שינוי, כאשר יחידת 160GB, 5,400 סל"ד מבצעת את החובות.

תכונות סטנדרטיות אחרות כוללות Draft-N Wi-Fi ו- Bluetooth 2.1, כמו גם Gigabit Ethernet. אתה מקבל גם את חבילת המולטימדיה iLife 09 של אפל, כפי שהיה במקרה עם MacBooks כבר זמן רב, אשר בשילוב עם OS X מאפשרת חבילת תוכנה יסודית ונהדרת לשימוש. מכיוון ש- MacBook זו חסרה הרבה ממורכבויות החומרה של ה- MacBook Pro, פתאום חוזקה בתוכנה הופך להרבה יותר חשוב.

אם אתה עוזב לרגע את החלקים הפנימיים של מערכת התכונות, דבר אחד שניתן להתעלם ממנו בקלות הוא השלדה עצמה. למרות שזה מסתדר עם שנים, זה עדיין שומר על המראה והתחושה שהם לגמרי אפל. עם זאת, למרות שהגימור הלבן שלו היה חידוש בימים הראשונים, אין לו אותה השפעה כעת. זה פשוט כבר לא כל כך מרגש.

עם זאת, היא עדיין נראית מאוד מסודרת, במיוחד הודות לשילוב הפירוט של היציאות והבטן החלקה. אלה ההיבטים שמייחדים באמת את המחשבים הניידים של אפל משאר הצאן, אם כי HP, סמסונג ודל סגרו את הפער בימים אלה.

הם גם יוצאים מהמובילים מבחינת איכות הבנייה, שתמיד הייתה חולשה עבור ה- MacBook. אפל טיפלה ברבות מבעיותיה לאורך השנים, אך עדיין קיימת התחושה המתפשטת שהיא לא תיקח בחביבות לקצת מחוספס. הדבר ניכר במיוחד בתצוגה, שהציר שלה עדיין מרגיש די דקיק, בעוד שהגב מוגן בצורה גרועה מכל לחץ חיצוני - מעוות בצורה גרועה למדי כשהוא מכופף.

עובדה שאפל הודתה פחות או יותר בעת שחרור ה- MacBooks unibody, שנועדו לסלק רבות מהבעיות שנוצרו בתהליך הייצור המורכב של ה- MacBook. מארז האלומיניום שלהם נראה גם הרבה יותר מתאים לפיזור חום. לדוגמה, ה- MacBook Pro 13 אינץ 'מסובב לעיתים רחוקות את מעריציו או מתחמם בצורה ניכרת, אפילו בעת הפעלת DVD, בעוד שה- MacBook מסובב את המאוורר שלו ומתחמם בצורה ניכרת. זה לא הרבה יותר גרוע מרוב המחשבים הניידים מבוססי Windows באותו גודל, אבל זה בהחלט פחות יעיל מאשר ה- MacBook Pro.

יש לו גם קישוריות פחות גמישה. אין קורא כרטיסי SD, שאנו רואים בו כתוספת די חיונית למערכת החדשה, בעוד יציאת FireWire היא אחת של 400Mbps בלבד, לא 800Mbps של ה- MacBook Pro. יציאת Mini-DVI היא יציאה נוספת מדור קודם, אם כי ניתן לטעון כי בעלי המתאמים הקיימים יקבלו בברכה את החיסכון בכך שאינם קונים מתאמי Mini-DisplayPort חדשים. הדברים מעוגלים בשתי יציאות USB, כניסות אודיו מסוג line-in ו- line-out ויציאת אתרנט.

תחום נוסף שבו ה- MacBook סובל בהשוואה ל- MacBook Pro הוא עם האודיו שלו, שהוא הרבה יותר דק וחסר נפח. שוב, זה לא יותר גרוע מהרבה מחשבים ניידים מתחרים, במיוחד ה- Samsung Q320, אבל ה- HP Pavilion dv3 יש את שתי המכונות מוכות כאן ואין עוררין על כך שהיא מציעה את המולטימדיה השלמה יותר ניסיון.

שלא כמו ה- MacBook Pro החדש, או ה- Q320 ו- dv3 לצורך העניין, ה- MacBook הלבן אינו משתמש בתצוגת תאורה אחורית LED, ולכן הוא מסתמך על תאורה אחורית מסורתית ונדירה יותר ויותר. זה מוסיף משקל ועובי למכונה, כאשר המשקל הכולל מגיע ל -2.2 ק"ג חסונים למדי.

בסך הכל מדובר בתצוגה סבירה, אך היא אינה נטולת בעיותיה. בדומה ל- MacBook Pro, יש גיבוש ניכר במדרגות, אם כי כאן הוא מעט יותר חמור. ייצור הצבעים שלו הוא גם ניטרלי יותר, מה שעשוי לרבים להעדיף את המראה מעט רווי מדי של ה- Pro. אבל החשוב מכל הוא לא בהיר כמו עמיתיו האחוריים עם תאורה אחורית, מה שאומר שהוא לא מתמודד היטב בתאורה בהירה - עובדה שלא נעזרת בתצוגה הרפלקטיבית.

אולם אזור אחד שבו למקבוק הלבן יש קצה קל, הוא במקלדת שלו. למרות שזה לא מואר בתאורה אחורית, המפתחות שלו מציגים פעולה מוצקה ומסורתית יותר בהשוואה לאלו הרכים יותר של ה- MacBook Pro. נראה שזוהי פעולת מפתח שמשתמשי אפל רבים מעדיפים ולמרות שמקלדת MacBook Pro נשארת טובה מאוד, קל להבין מדוע אנשים מתגעגעים למקלדת זו.

עם זאת, אם השתמשת בלוח המגע הרב-מגע ב- MacBooks החדשים, חזרה לאחד הישנים תהיה אתגר. זה עדיין מאמץ הגון לחלוטין ואנחנו מעדיפים הרבה את גלילת שתי האצבעות שלו על אזורי הגלילה של רוב המחשבים הניידים של Windows, אך אין להכחיש כי היעדר כפתור שני הוא פשוט מְעַצבֵּן.

למרות של- MacBook יש כמה נקודות תורפה בכל הנוגע לעיצוב ולתכונות, הוא עדיין שחקן בעל יכולת רבה. כפי שצוין קודם לכן, המעבד שלו הוא למעשה מהיר יותר מזה של ה- MacBook Unibody בשנה שעברה ולמרות שב- X-Bench הוא נחתך על ידי השני, זה נובע במידה רבה מהזיכרון המהיר יותר ב- DDR2. בכל הנוגע למשימות עתירות מעבד, זו בהחלט המכונה המהירה יותר. זה גם צריך להיות מהיר יותר מהסוג של Samsung Q320 או ה- HP Pavilion dv3, שניהם משתמשים במעבדי 2.0GHz איטיים יותר עם אוטובוס קדמי בלבד של 800MHz ופחות מטמון L2. בשילוב עם היעילות המקורית של מערכת ההפעלה של אפל ויש לך ביצועים מאוד יוקרתיים.

זה מאריך גם את חיי הסוללה די טובים. במבחן ה- Playback DVD, שזהה לזה שמשמש עבור מכונות Windows, הוא נמשך שעתיים ו -44 דקות - ארוכות יותר מ- Samsung Q320 ורק מעט פחות מביתן HP dv3-2055ea. לרוע המזל זהו המבחן היחיד שדומה לנו, כך שמדדים אחרים חייבים להסתמך על בדיקות סובייקטיביות. כאן גם ה- MacBook מתפקד די טוב; הוצאנו 4 שעות ו -28 דקות מהמכונה תוך שימוש במערכת לשילוב של עיבוד תמלילים, גלישה באינטרנט וצפייה בוידאו. שלא כמו ה- MacBook Pro, כמובן, קיבולת הסוללה תתקלקל בקצב רגיל אך אז היא ניתנת להסרה, כך שסוללה חדשה לעולם אינה רחוקה.

אולם בסך הכל MacBook נשאר חיה מוזרה. אם אתה בהחלט חייב להיות Mac ואינך יכול למתוח אותו ל- MacBook Pro, זו עדיין אפשרות שימושית ומוכשרת לחלוטין. עם זאת, אם אתה באמת כזה גוון, כדאי לשקול רכישת גרסת אלומיניום משופצת או יד שנייה (פרו או אחרת) בהתחשב בחוויה המשופרת שהיא מציעה. ואם אתה לא כל כך מוטרד, ישנן מספר חלופות של Windows המציעות יותר תכונות, חבילה מעוגלת יותר ומחיר זול יותר.

פְּסַק דִין

מלבד כונן קשיח די קמצן, מדובר במחשב נייד הגון. עם זאת, הוא נחסם מהצורך שלו לא להיות "זול מדי" ומארז שידוע שהוא פחות יציב. אם זה היה קמעונאי בסכום של בין 650 ל -700 ליש"ט זה יהיה מועמד רציני מאוד, אבל כפי שהדברים נראים יש הרבה דרכים שנבדוק לפני שבוחרים ב- MacBook.

בספסל X ה- MacBook מתפקד טוב מאוד. ברוב הבדיקות הוא עולה על ה- MacBook היחיד בשנה שעברה. רק הזיכרון האיטי שלו מאכזב אותו, אבל הוא עדיין שחקן טוב מאוד.

מבחן קידוד הווידיאו שלנו מראה את ההבדל בין ה- MacBook ל- MacBook Pro החדש. אפילו בהפרש של 0.13Mhz ביניהם ה- Pro מהיר יותר במאה שניות.

הסוללה אמנם לא ממש מרשימה כמו ב- MacBook Pro החדש, אך היא עדיין די הגונה. בשימוש רגיל אתה יכול לצפות בערך ארבע וחצי שעות או יותר.

ציון מהימן