סקירת Fujifilm FinePix S100FS

עוד בנובמבר 2005 חיזרתי על מחלוקות על ידי הענקת החדש שהיה אז Fujifilm FinePix S9500 10/10 מלא בכל קטגוריית ציונים. קיבלתי מיילים ופוסטים בפורום שהתלוננו על שאני טיפש להעניק ציון כה גבוה, וכמה אנשים בפורום של אתר ביקורת מצלמות יריב ידוע כמעט והאשים אותי שלקחתי שוחד מפוג'יפילם. בינואר 2007 המחלוקת הפכה לשערורייה מוחלטת כשזכיתי במודל ההמשך של פוג'י, ה FinePix S9600, אותו ציון מלא. שוב קיבלתי מיילים זועמים והאשמות בשוחד.

אף ששנוי במחלוקת, אני עומד בשני ציוני הביקורת. בשני המקרים קיבלתי הרבה יותר מחמאות מתלונות, כולל ממש עשרות מיילים של קוראים שקנו אחת המצלמות האלה בהתבסס על הביקורת שלי, והרגשתי נאלצת לכתוב ולומר לי שצדקתי מאוד לשבח אותן כך מְאוֹד. S9500 ו- S9600 היו שתי מצלמות מצטיינות המציעות שילוב נהדר של תכונות, ביצועים, טיפול ותוצאות במחיר נמוך להפליא. ה- S9600 עדיין זמין תמורת קצת יותר מ -200 ליש"ט, ועדיין הוא תמורה ללא תחרות למחיר.

ה- S9600 הושק באוגוסט 2006, ובעוד שהוא היה דגם מתקדם באותה תקופה, שנתיים תוך זמן רב בשוק המצלמות הדיגיטליות. לפחות בשנה האחרונה היו הרבה ספקולציות בפורומים כיצד פוג'יפילם תעקוב אחר מצלמה כה מוצלחת. ובכן, ההשערות יכולות להיפסק עכשיו מכיוון שהיורש הזה נמצא כאן סוף סוף בצורת FinePix S100FS. השאלה הגדולה היא, האם הוא יכול לעמוד בקודמיו המפוארים?

תפיסת העיצוב הבסיסית של ה- S100FS עדיין זהה; מדובר במצלמה גדולה בסגנון SLR עם עדשת זום בהפעלה ידנית, מסך צג נטוי ועינית אלקטרונית. מבחינה פיזית הוא קצת יותר גדול מה- S9600, ומידותיו 133.4 X 93.6 X 150.4mm. הוא גם הרבה יותר כבד, ומשקלו סוללה ניכרת של 918 גרם פחות. מבחינת גודל ומשקל זה בהחלט נכנס לטריטוריה SLR דיגיטלית. לשם השוואה, Canon EOS 400D מודד 126.5 x 94.2 x 65 מ"מ ומשקלו 510 גרם גוף בלבד. בניית הגוף היא פלסטיק פוליקרבונט על מסגרת מתכת, זהה לרוב DSLR לצרכן, ואיכות הבנייה טובה מאוד. המשקל הנוסף והאחיזה הגדולה בגומי מעניקים למצלמה יציבות ויציבות נעימות, שימושי בעת צילום במהירויות תריס נמוכות יותר. פריסת הבקרה דומה ל- S9600, אם כי עם יותר כפתורים, אך היא פשוטה למדי וקל לתפעול.

הרבה מהמשקל הנוסף מגיע מהעדשה החדשה, שהיא גדולה משמעותית מזו ב- S9600, הן מבחינת הגודל הפיזי והן מבחינת המוקד. יש לו טווח זום השווה ל -28-400 מ"מ וצמצם מרבי של f/2.8-f/5.3, מפרטים שמשווים היטב לעדשות סופר-זום זמין עבור רוב SLR דיגיטלי. טווח הזום המאסיבי הזה הופך אותו לכלל טוב, המכסה הכל, החל מנופים בזווית רחבה ועד ארוכה צילום.

פעולת הזום הידנית נחמדה וחלקה והרבה יותר נעימה לשימוש מהזום המופעל ברוב המצלמות האחרות, אבל אני לא כל כך מתלהב ממערכת הפוקוס הידנית. הוא משתמש במערכת "זבוב-על-חוט" המקושרת לחשמל, עם טבעת מיקוד על קנה העדשה. גיליתי שהוא אינו מגיב, והגדלת העינית המופעלת אוטומטית במצב מיקוד ידני מאוד סתומה ולא מספיק חדה לצורך מיקוד מדויק.

תכונה נוספת מבורכת שנעדרת במיוחד מה- S9600 היא ייצוב תמונה אופטי. זהו פחות או יותר פריט חיוני במצלמות סופר-זום בימים אלה, ולמרות שפוג'יפילם אימצה מאוחר, היא מתאימה כעת את רוב דגמי העדשות הארוכות יותר שלה. המערכת עובדת היטב ומאפשרת צילום כף יד חד בזום מלא במהירויות תריס הנמוכות עד 1/60th of second, יתרון של פחות מ -2.5 עצירות. זה משתווה היטב למצלמות סופר-זום מתקדמות אחרות, כגון Canon S5 IS או Panasonic FZ18.

השיפור המשמעותי ביותר הוא חיישן המצלמה. ל- S9600 היה חיישן SuperCCD HR בגודל 9.0 מגה-פיקסל בגודל 1/1.6 אינץ 'גדול יותר, בגודל 7.7 x 5.8 מ"מ בערך, גדול פיזית מהחיישנים ברוב המצלמות הקומפקטיות. S100FS מרחיק לכת עוד יותר, וכולל 11.1 מגה-פיקסל SuperCCD HR שהוא עדיין גדול עוד יותר. הוא מהסוג הגדול יותר בגודל 2/3 אינץ ', בגודל של כ 8.8 x 6.6 מ"מ. גודל החיישן הפיזי חשוב, מכיוון שחיישן גדול יותר פירושו תאים גדולים יותר עם רגישות רבה יותר לאור, מה שאומר בתיאוריה עומק צבע גדול יותר ופחות רעשי תמונה. לשם השוואה, החיישנים ברוב הקומפקטיות בעלות המפרט הגבוה נמדדות כ -7.2 x 5.3 מ"מ, בעוד שחיישני APS-C ברוב מכשירי ה- SLR הדיגיטליים מודדים 23.7 על 15.7 מ"מ. אפילו חיישן האולימפוס ארבעה שלישים מודד 18 x 13.5 מ"מ.

צג ה- LCD גדול מזה של ה- S9600, 2.5 אינץ 'באלכסון עם 230,000 נקודות. בדומה לדגם הקודם הוא מנוסח, מסוגל להטות 45 מעלות כלפי מטה או 90 מעלות למעלה. ככל שעוברים מסכי צג זה די נחמד, עם ניגודיות טובה, קצב רענון מהיר ובהיר מספיק לשימוש באור יום ברוב המצבים. הוא גם שקוע מעט, מה שעוזר למנוע שריטות וסימני אצבע.

העינית האלקטרונית קצת מוזרה. יש לו רזולוציה של 200,000 נקודות, אך הוא מסוג יוצא דופן, הנקרא תצוגת "כונן רציף שדה", לפיו כל נקודה מציגה ערוצים בצבעים אדום, ירוק וכחול במחזור מהיר, בתיאוריה מניב חד הרבה יותר תמונה. זה עובד טוב מאוד, ומפיק תצוגה חדה במיוחד כל עוד המצלמה דוממת לחלוטין, אבל אם אתה מזיז את המצלמה בכלל היא מייצרת תמונות-אפטר-פסיכדליות מרובות צבעוניות, שהן קצת מטרידות, במיוחד על פעולת החבטה יריות.

ה- FS בשם S100FS מייצג סימולציית סרטים, שהיא אחת התכונות החדשות של המצלמה. מצב זה נמצא בראש התפריט, ומספק מבחר של ארבע הגדרות מראש שאמורות לדמות מראה של סרטים ספציפיים, כולל פוג'י פרוביה סרט לכל מטרה (הגדרת ברירת המחדל), פוג'י ולביה הרוויה בעדיפות צלמי נוף, כמו גם דיוקן ורך הגדרות. בפועל מצב זה הוא קצת גימיק, שכן אפילו בהגדרה הגבוהה ביותר שלו S100FS לא יכול להתאים לטווח הדינמי או לעומק הצבעים של הסרט בפועל, במיוחד פוג'י ולביה. זה לא אומר שמצבי הסרט אינם מועילים; הם אכן מייצרים אפקטים ניכרים ושימושיים, אבל אם אתה רוצה להשתמש בסרט לא היית צריך לקנות מצלמה דיגיטלית.

תכונה חדשה נוספת שהיא שימושית למדי היא מצב הטווח הדינמי המשופר, המגביר צל ומדגיש פרטים, נקודות חולשה מסורתיות עבור חיישנים דיגיטליים. לחיישן ה- HR של פוג'י יש כבר מאפייני טווח דינמי טובים מאוד, כך שמצב זה אמור לתת לו יתרון גדול. בפועל האפקט למעשה עדין למדי, אך הוא אכן עובד ומניב תוצאות טובות במצבים בניגודיות גבוהה.

ראוי גם להזכיר את הבזק המוקפץ, שנמצא על אבזור ארוך במיוחד, ומרים אותו הרבה מעל העדשה כדי להפחית את ההשפעות של עיניים אדומות. הוא גם חזק במיוחד ליחידה כל כך קטנה, עם טווח של 7.2 מ '. ל- S100FS יש גם נעל חמה לחיבור פלאש חיצוני, ואפילו שקע X-sync לחיבור למערכת פלאש סטודיו.

ל- S9600 היו ביצועים די מהירים, כך שלדגם החדש יש הרבה מה לחיות. הוא מתחיל לפעול תוך קצת יותר מ -2.5 שניות, ומכבה שוב אפילו מהר יותר, די טוב למצלמת סופר-זום. זמן צילום לצילום במצב צילום יחיד ומצב איכות מקסימלי של JPEG הוא מסגרת מכובדת מאוד א שנית, בעוד שבמצב רציף לאורך זמן הוא יכול לנהל 0.8 שניות מכובדות לא פחות לכל בְּעִיטָה. ל- S100FS יש מספר מצבי לכידה רציפה, כולל מספר מצבי סוגריים, כולם עם קצב צילום שונה, אך במצב העליון-שבע המהיר הוא יכול לנהל מעל שתי פריימים בשנייה.

מערכת המיקוד האוטומטי מהירה עבור מצלמת זום-על, למרות שראיתי מהר יותר, במיוחד במצלמות DSLR. באור טוב ו בהגדרות זום רחבות הוא מתמקד תוך שבריר של שנייה, אם כי הוא מאט מעט באור נמוך יותר ובזום ארוך יותר הגדרות. עם זאת, היא עדיין מהירה באופן מרשים עבור מערכת לזיהוי ניגודיות, בהשוואה לטובות המתחרות.

מבחינת איכות התמונה, אין ספק כי ה- S100FS במצלמה מרשימה. לפרטים והבהירות הכוללת הוא מתקרב יותר לאיכות DSLR מכל מצלמת ברידג 'אחרת שניסיתי, וגם עומק הצבעים ובקרת רעש באיכות גבוהה הם טובים מאוד. ה- SuperCCD HR הגדול לא מייצר כמעט שום רעש ב -800 ISO ותמונות שמיש אפילו ב- 3200 ISO, אם כי יש לומר שהגדרת ה -3 מגה-פיקסל ב- ISO היא קצת גימיק. הזבוב היחיד במשחה הוא איכות העדשה. בהגדרת הזווית הרחבה ביותר היא אכן מייצרת כמות לא מבוטלת של עיוות חבית, אך בעיה חמורה יותר היא החריגה הכרומטית הנראית מאוד בשולי המסגרת. היתרון של עדשת DSLR הניתנת להחלפה היא שתמיד תוכל לחסוך בעדשה באיכות טובה יותר, אך עם S100FS אתה תקוע עם זה. ניתן ליישם תיקון כלשהו בפוטושופ בעת המרה ממצב RAW, אך זהו תיקון במקרה הטוב. למרבה המזל הבעיה מורגשת הרבה פחות באורכי מוקד ארוכים יותר.

עד כה S100FS מסתדר טוב, אך יש לנקוט נקודה אחרונה שצריך להעלות אותו, וזה יכול להיות הגורם המכריע בהצלחתו או בכישלונו של S100FS. פוג'יפילם מפרסמת את המצלמה כאלטרנטיבה למצלמת SLR דיגיטלית בטענה שהיא מספקת "פתרון הכול-לאחד" עבור חובבי תמונות... מחפשים את הפקדים הידניים ואת הפונקציונליות של DSLR ללא כמות, טרחה והוצאה נוספת עדשות… ”

עכשיו לא אכפת לי קצת מהיפרות שיווקית, למעשה אני מצפה לזה, אולם למרות שאני מתרשם מאוד מ- S100FS, זה לא ממש הוגן או סביר להשוות אותו למצלמת SLR. כמצלמה היא ניצבת בראש וכתפיים מעל כל מצלמת ברידג 'אחרת בשוק, אבל אפילו DSLR ברמת הכניסה ינצח אותו מכל בחינה חשובה, כולל ביצועים, תכונות ותדמית איכות. גודל החיישן, מערכת AF לזיהוי ניגודיות ואיכות העדשה פשוט אינם עומדים בסטנדרט של מערכות DSLR בסיסיות אפילו. זוהי למעשה החולשה היחידה של S100FS, מכיוון שהיא נמכרת כעת בסביבות 390 ליש"ט בזמן שאתה יכול קנה Sony Alpha A200 עם עדשה 18-70 מ"מ תמורת 299 ליש"ט, או ניקון D40 עם 18-55 מ"מ ו-55-200 מ"מ עבור £438. למען האמת, אם הייתי מחפש להוציא כמעט 400 ליש"ט על מצלמה, הייתי מקבל DSLR ראוי. אם S100FS יורד במחיר לרמה שבה S9600 נמצא כרגע אז זה יהיה מציאה בפרופורציות גלקטיות, אבל כרגע זה פשוט יקר מדי להתחרות.

"'פְּסַק דִין"'
ה- Fujifilm S100FS הוא יורשו הראוי של S9600, ויש לו טיפול מעולה, ביצועים ותדמית איכות לכל מצלמת סופר-זום אחרת בשוק, אבל קצת להשוות אותה למצלמת DSLR אמיתית מופרך. הוא יקר מאוד, יקר יותר אפילו מ- DSLR ברמת הכניסה, ועל כל התכונות שלו הוא לא ממש מתחרה באותה רמה.

—-

”מגוון צילומי בדיקה מוצגים בעמודים הבאים. כאן, התמונות בגודל מלא בהגדרות ISO המינימליות והמקסימליות צומצמו לצורכי רוחב פס כדי לאפשר לך לראות את התמונה המלאה, וסדרה של גידולים שצולמו מתמונות ברזולוציה מלאה מקורית במגוון הגדרות ISO נכללו על מנת שתוכל להעריך את הסך הכללי איכות."

—-

זהו המסגרת המלאה ב -100 ISO.

—-

ב -100 ISO התמונה נקייה וללא רעשים.

—-

האיכות עדיין מצוינת ב 200 ISO.

—-

כמה סימנים להפחתת רעש ב- 400 ISO, אך האיכות הכוללת עדיין מצוינת.

—-

עדיין אין בעיות רעש ב 800 ISO.

—-

השפעות הפחתת רעש גלויות ב- 1600 ISO, עם פירוט מופחת.

—-

3200 ISO היא ההגדרה ברזולוציה מלאה הגבוהה ביותר.

—-

6400 ISO זמין ב 6 מגה פיקסל, אבל האיכות די גרועה.

—-

10,000 ISO זמין ב -3 מגה פיקסל, אבל זה באמת רק גימיק, איכות התמונה איומה.

—-

זהו המסגרת המלאה ב -10,000 ISO.

—-

”מגוון צילומי בדיקה כלליים מוצגים בשני העמודים הבאים. במקרים מסוימים, התמונה בגודל מלא צומצמה לצרכי רוחב הפס, וחתך שנלקח מהתמונה המקורית ברזולוציה מלאה הונח מתחתיה כדי להציג את איכות התמונה הכוללת. ניתן ללחוץ על כמה תמונות אחרות כדי לצפות בתמונה המקורית בגודל מלא. "

—-

להלן צילום בדיקת הפרטים הרגיל של החלון המערבי של קתדרלת אקסטר, שתוכל להשוות עם מצלמות אחרות. עיין למטה לקבלת חיתוך מלא ברזולוציה, או לחץ כדי לראות את התמונה השלמה.

—-

רמת הפרטים הקטנים מצוינת, עם ניגודיות וחדות טובים.

—-

מכיוון ש- S100FS נמכר כאלטרנטיבה למצלמת SLR, הנה צילום הבדיקה הרגיל של SLR של חוף הים של סידמות '.

—-

השווה זאת לתוצאות מ- DSLR בגודל מלא, כגון סוני A200 אוֹ Canon EOS 400D.

—-

העדשה מייצרת קצת עיוות חבית בזווית רחבה, וזה צפוי.

—-

בעיה מדאיגה יותר היא הסטייה הכרומטית המשמעותית כלפי שולי המסגרת.

—-

להלן כמה צילומי בדיקה כלליים שיעזרו להעריך את איכות התמונה הכוללת של המצלמה, כולל טווח הזום של העדשה. ניתן ללחוץ על כמה תמונות להורדת התמונה המקורית בגודל מלא. "

—-

קצה הזווית הרחבה של הזום שווה ל -28 מ"מ, טוב להכנסת המון למסגרת.

—-

קצה הטלפוטו שווה ל -400 מ"מ, מצוין עבור תקריבים של פרטים רחוקים.

—-

זה צולם עם טווח דינאמי של 100% ...

—-

... בעוד שזו אותה סצנה בטווח דינאמי של 400%. יש שיפור קל הן בצל והן בפרטי ההדגשה.

—-

זה צולם באמצעות הגדרת ברירת המחדל של סימולציית סרט Provia.

—-

זוהי אותה סצנה שצולמה באמצעות הגדרת סימולציית Velvia. הצבעים מעט יותר רוויים, והניגודיות גבוהה יותר.

—-

הדמיית Velvia נחמדה לצילומי טבע.

—-

טווח המאקרו הקרוב ביותר הוא 1 ס"מ בלבד.

—-

מרוץ הטרנס-אטלנטי ביד אחת התחיל מפלימות 'ביום ראשון. אלו חלק מהמתחרים. הזום הידני הארוך מצוין למסגרות מדויקות.

—-

ציון מהימן