סקירת Canon PowerShot G10

נראה שזה קורה הרבה לאחרונה, אבל זה בדיוק שנה ויום מאז שסקרתי את Canon PowerShot G9. הזמן והטכנולוגיה צועדים הלאה, אז היום אני מסתכל על היורש של ה-G9, ששמו באופן לא מפתיע PowerShot G10. למעשה, זה לא צפוי כמו כל זה, כי מסיבות סתמיות מכדי לדון כאן לא היו G4 או G8, אז זהו למעשה הדגם השמיני בסדרת הדגל של קנון הקומפקטית הפרו-צרית.

מאז ההשקה של ה-G1 בשנת 2000, סדרת ה-G הייתה נקודת המדד עבור קומפקטיות עם מפרט גבוה, וה-G10 מעלה את הסטנדרט עוד יותר. הוא כולל חיישן CCD עוצמתי של 14.7 מגה-פיקסל בגודל 1/1.7 אינץ', צג גדול 3.0 אינץ' עם תצוגה רחבה עם רזולוציה מובילה בכיתה של 461k נקודות ועדשת זום 5x מיוצבת תמונה f/2.8 - 4.5 עם הגדרת זווית רחבה שווה ערך ל-28 מ"מ (ל-G9 יש זום של 6x שווה ערך ל 35-210 מ"מ). יש לו מגוון רחב של בקרות חשיפה ידניות, צילום במצב Raw ואותו מעבד תמונה DIGIC IV כמו מצלמות ה-SLR הדיגיטליות האחרונות של קנון. שֶׁל כמובן שמפרט כזה לא זול, וה-G10 נמכר כרגע בסביבות 340 פאונד, למרות שחלק מהקמעונאים גובים יותר £400. זה יקר משמעותית מרוב מכשירי ה-DSLR ברמת הכניסה.

האוויר די דליל שם למעלה בחלק העליון של שוק המצלמות הקומפקטיות, ול-G10 אין הרבה תחרות ישירה. המתחרה הקרוב ביותר שלה הוא הפנטסטי Panasonic Lumix LX3 (313 פאונד), אבל כל מי שקונה קומפקטית עם מפרט גבוה ירצה גם לשקול את ה Nikon CoolPix P6000 (307 פאונד) וה Ricoh GR Digital II (£354).

לפחות ה-G10 נראה שהוא אמור לעלות הרבה כסף. זוהי מצלמה גדולה ומרשימה, במידות 109.1 x 77.7 x 45.9 מ"מ ומשקלה של כ-380 גרם בטעינה מלאה, בערך פי שניים מהגודל ומהמשקל של קומפקטי כיס טיפוסי. הוא גם גדול בכמה מילימטרים ובסביבות 30 גרם כבד יותר מה-G9.

כמו ה-G9, עיצוב הגוף של ה-G10 הוא פיתוח מה- PowerShot G7. ברור שהוא תוכנן כדי להידמות למצלמת מד טווח ישנה, ​​והפאנל העליון המפוצל מזכיר Voightlander-Cosina Bessa. למרבה הצער זה אומר שזה גם מזכיר את הנורא Epson R-D1, אבל אנחנו פשוט נשכח מזה בשקט. כמו מצלמת מד טווח, ל-G10 יש הרבה חוגים וכפתורים חיצוניים כדי לשמור על הגאדג'טים מאושרים, עם חוגה גדולה דו-מפלסית למצב צילום ראשי והגדרת ISO, וחוגה נוספת קטנה יותר לחשיפה פיצוי. הפקדים הללו עבים ורכובים בצורה מוצקה, ומסתובבים בלחיצה חיובית מרגיעה. הם גם מסומנים בבירור, ונקודות האינדקס המוארות מקלות על תפעולם בתאורה חלשה.

איכות הבנייה הכוללת של ה-G10 פשוט פנטסטית, כפי שניתן לצפות ממצלמה של 340 פאונד. הגוף כולו אלומיניום על שלדת פלדה, והוא בגימור במרקם פצפוץ שחור מט עמיד בפני שריטות. יש לו מאחז יד קטן אך נוח מצופה גומי בחזית ואזור אחיזת אגודל מחוטב מאחור, ומרגיש מאוד מוצק ובטוח ביד. הפקדים מונחים בצורה נבונה ונופלים באופן טבעי מתחת לאצבעות, כולל כפתור נעילת החשיפה. השליטה הראשית בפאנל האחורי היא כרית D מעט קטנה המוקפת בלוח סיבובי, המשמשת לביצוע התאמות חשיפה בשילוב עם תצוגה ברורה מאוד על המסך.

צג ה-LCD מעולה, בעל רזולוציה חדה, צבע וניגודיות מצוינים, ציפוי נגד סנוור וזווית צפייה המתקרבת ל-180 מעלות גם אופקית וגם אנכית. יש אנשים שהתבכיינו על העובדה שלמצלמות סדרת ה-G האחרונות אין את הצג המפרקי של הישן יותר דגמים, אבל למען האמת, אני מעדיף צג גדול שהוא כל כך טוב מאשר קטן יותר שיכול להסתובב סְבִיב.

העינית לעומת זאת לא כל כך טובה. הוא טוב יותר לפחות מהעיניות הסמליות שנמצאות בכמה מכשירי קומפקטיים קטנים יותר, אבל הוא עדיין קטן, עמום ודמוי מנהרה ויש לו רק כ-80 אחוזי כיסוי מסגרת. הוא אמנם מתאים למרכיבי משקפיים עם תיקון דיופטריה ועם היקפי פלסטיק רך, אבל זה עדיין לא תיקון אפילו בעינית ה-DSLR הגרועה ביותר.

החוזק האמיתי של ה-G10 הוא בבקרות הצילום שלו. יש לו כמובן מגוון רחב של אפשרויות חשיפה ידנית, עם מהירויות תריס ידניות של 15 שניות עד 1/4000 שניה. זה מהיר בצורה יוצאת דופן, בשווה למכשירי ה-DSLR הטובים יותר. ה-G9 הציע רק מהירות תריס עליונה של 1/2500. לעדשה טווח צמצם מרבי של f/2.8 – 4.5, וזה די טוב, אם כי זה יאכזב מעט עבור מי שזוכר את עדשת הזום המדהימה f/2.0 – 3.0, 4x ב-2004 Canon G6.

בנוסף לאפשרויות החשיפה הללו ל-G10 יש מסנן מכני מכני בצפיפות ניטרלית המופעל ממנו תפריט הצילום, המשמש להגדלת החשיפה, או להפחתת חשיפת יתר בתנאים מסוימים נסיבות. זה אולי לא נשמע שימושי מדי עבור רוב האנשים, אבל אם אי פעם מצאת את עצמך זקוק למסנן ND, תעריך שיהיה זמין בלחיצת כפתור.

כמו רוב המצלמות היוקרתיות, ה-G10 יכול לצלם במצב Raw, תוך שימוש בפורמט הקובץ CR2 Raw של Canon, אם כי אם אתה רוצה פתח את התמונות בתוכנת Camera Raw של פוטושופ תצטרך לחכות, מכיוון שהיא לא נתמכת על ידי הגרסה האחרונה גִרְסָה. במקום זאת תצטרך להשתמש בממיר ה-Raw המצורף, אם כי למען ההגינות התוכנית של Canon טובה יותר מכמה.

סקירה זו נמצאת בסכנה להימשך לנצח, אז כדאי שאגיע לפרטים החשובים. 340 פאונד קונה כמה רכיבים באיכות מעולה, וכתוצאה מכך הביצועים הכוללים של ה-G10 יוצאים מן הכלל. הוא מופעל תוך קצת יותר משנייה אחת, ונכבה שוב מהר יותר. זמן צילום לצילום במצב צילום בודד משתנה בין 1.7 שניות במצב JPEG ל-2.3 שניות במצב Raw + JPEG. בצילום רציף הוא יכול לנהל כ-1.5 פריימים בשנייה במצב JPEG, אם כי זה יורד לכדי 1.3 שניות לפריים במצב AF רציף או Raw + JPEG במצב רציף, או 1.5 שניות לפריים במצב Raw + JPEG AF רציף מצב. בסך הכל זה די קל על הרגליים עבור מצלמה גדולה.

מערכת המיקוד האוטומטי גם היא מהירה מאוד, ועובדת בצורה סבירה בתאורה נמוכה, אם כי היא מאטה מעט כאשר היא צריכה להשתמש במנורת העזר AF. הוא גם נוטה לצוד קצת בקצה הארוך של טווח הזום, ומתחיל להיות בעיות אמיתיות בעת צילום באורכי מוקד ארוכים יותר בתנאי תאורה חלשים. כרגיל למערכת ה-AiAF יש מחשבה משלה ולעתים קרובות מתמקדת ברקע ולא בנושא הראשי, אבל המעבר ל-AF בנקודה המרכזית מייצר תוצאות הרבה יותר אמינות.

מבחינת איכות התמונה, אני חייב להודות שאני קצת מאוכזב, אבל רק בגלל שהיו לי ציפיות כל כך גבוהות. רמת הפירוט שה-G10 לוכדת היא פשוט מדהימה, אולי הטובה מכל מצלמה קומפקטית שבדקתי אי פעם. עם זאת יש כמה בעיות; העדשה מייצרת סטייה כרומטית ניכרת בקצה הזווית הרחבה, עם שוליים אדומים/ירוקים הנראים לכיוון קצוות המסגרת. באורכי מוקד ארוכים יותר זה מוחלף בטשטוש פינתי קל ועיוות.

רעשי תמונה גם אינם מטופלים היטב כפי שהוא עשוי להיות, במיוחד בהשוואה לדגמים קודמים מסדרת G של Canon. רעש נראה בבירור בצילומים ב-200 ISO, והוא גורם לאובדן פרטים ובעיות בשחזור צבע ב-400 ISO. כרגיל במצלמות קנון מרקם הרעש מאוד דמוי גרגר, אבל עדיין התוצאות קצת מאכזבות. כמו כן טווח דינמי, שאינו טוב בהרבה מרוב הקומפקטיות האחרות ברזולוציה גבוהה בתחום ה-14 מגה-פיקסל. אמנם הוא מייצר יותר פרטי צל מאשר ניקון S710, היא עושה זאת על חשבון הדגשים שנשרפו. אפילו מצב ה-i-Contrast, השם של קנון לחיזוק בהירות הצללים, לא עוזר הרבה במצבי ניגודיות גבוהים מאוד.

צילום במצב Raw אכן מציע קצת עזרה, ותיקון ידני של תמונות במצב Raw יכול לשחזר כמה פרטי צל, אבל כמובן שזה לא יכול לעזור עם ההדגשות הגזורות. אני חייב לומר שבסך הכל איכות התמונה של ה-G10, למרות שהיא רחוקה מלהיות נוראית, סובלת בהשוואה ליריבה העיקרית שלו Panasonic LX3 המקסים, ועוד יותר מזה השוואה עם DSLR ברמת כניסה, ומוכיחה אולי אחת ולתמיד שדחיסה של יותר מגה פיקסל על חיישן מצלמה קומפקטית קטנה היא לא הדרך לייצר יותר טוב מַצלֵמָה.

"'פְּסַק דִין"'
ה-Canon PowerShot G10 עדיין עומד להיות המדד לפיו נמדדות כל שאר הקומפקטיות עם המפרט הגבוה, אבל זה כבר לא הכלב העליון. הוא זוכה באיכות תמונה וניידות על ידי ה- Panasonic LX3 הקטן, הקל והמעט זול יותר, וזוכה קשות בתמורה לכסף על ידי רוב DSLRs ברמת הכניסה. זו עדיין מצלמה מרשימה ויכולה להפיק תוצאות מצוינות, במיוחד במצב Raw, אבל המחיר אומר שהמשיכה שלה היא קצת יותר מדי מתמחה עבור חלק.

"במהלך העמודים הבאים אנו מציגים מגוון של צילומי מבחן. בדף זה הצטמצמו התמונה בגודל מלא בהגדרות המינימום והמקסימום של ISO כדי לאפשר לך לראות את התמונה המלאה, וכן סדרה של חיתוכים ברזולוציה מלאה נלקחה מתמונות מקוריות במגוון הגדרות ISO כדי להציג את התמונה הכוללת איכות. תמונות בדיקת ISO אלו צולמו בתוך הבית באמצעות אור טבעי מוחזר לעקביות מירבית. ”

—-

זהו המסגרת המלאה ב-80 ISO, ההגדרה המינימלית.

—-

ב-80 ISO איכות התמונה מצוינת, עם גוונים חלקים ויפים וללא רעש.

—-

ב-100 ISO התוצאות עדיין טובות, אבל יש רמז לרעש שמתגנב פנימה.

—-

200 ISO ואפקט רעש מתחילים להפחית את האיכות הכוללת.

—-

400 ISO והפחתת הרעש טשטש הרבה פרטים עדינים, וגם עיבוד הצבעים מושפע.

—-

איכות התמונה יורדת במהירות ב-800 ISO, עם אובדן פרטים ועומק צבע.

—-

1600 ISO ורעש נמצא בכל מקום.

—-

זהו המסגרת המלאה ב-1600 ISO.

—-

"מגוון של צילומי מבחן כלליים מוצגים בשני העמודים הבאים. במקרים מסוימים, התמונה בגודל מלא הצטמצמה למטרות רוחב פס, וחיתוך שנלקח מהתמונה המקורית ברזולוציה מלאה הוצב מתחתיה כדי להציג את איכות התמונה הכוללת. ניתן ללחוץ על כמה תמונות אחרות כדי לראות את התמונה המקורית בגודל מלא. ”

—-

הנה צילום המבחן הרגיל של החלון המערבי של קתדרלת אקסטר כדי להשוות פרטים וחדות עם מצלמות אחרות. ראה למטה ליבול ברזולוציה מלאה. למרבה הצער, איננו יכולים לספק גרסה בגודל מלא להורדה מכיוון שגודל הקובץ גדול מדי עבור הקצאת רוחב הפס העלובה שלנו.

—-

רמת הפירוט מדהימה, אולי הטובה מכל מצלמה קומפקטית שבדקתי.

—-

העדשה אמנם מייצרת עיוות חבית בזווית רחבה, אבל היא לא מחרידה מדי.

—-

החדות המרכזית מעולה, חדה בהחלט.

—-

גם חדות הפינות טובה, אבל יש סטייה כרומטית גלויה.

—-

טווח דינמי יכול להיות טוב יותר. אמנם יש פרטי צל גלויים, אבל הדגשים נשרפו. זה צולם כשתכונת i-Contrast כבויה.

—-

זוהי אותה צילום כשה-i-Contrast מופעל; פרטי הצללים השתפרו, אבל ההדגשות עדיין מפוצצות.

—-

"הנה כמה צילומי בדיקה כלליים שיעזרו להעריך את איכות התמונה הכוללת של המצלמה, כולל טווח הזום של העדשה. ניתן ללחוץ על חלק מהתמונות כדי להוריד את התמונה המקורית בגודל מלא "

—-

קצה הזווית הרחבה של טווח הזום שווה ערך ל-28 מ"מ, הגדרה טובה לנוף. שוב אין תמונה בגודל מלא להורדה היום, בגלל גדלי קבצים ורוחב פס.

—-

קצה הטלפוטו של טווח הזום שווה ל-140 מ"מ, טלפוטו קצר טוב.

—-

מצב Raw מאפשר לך להתאים את הצבע כפי שאתה רוצה.

—-

מדידת החשיפה טובה ברובה, אך לעיתים חושפת יתר על המידה בכחצי עצירה.

—-

המדידה אכן מתמודדת היטב עם תאורה יוצאת דופן.

—-